מחקריו

מחקריו של מאיר קיסטר עוסקים בתקופת הג'אהליה, בצמיחת האסלאם ובתהליך התגבשותו הרוחנית, הדתית, הכלכלית והחברתית. המחקרים נסמכים על קריאה מעמיקה בספרים בדפוס ובעיקר בכתבי יד מספריות שונות. מסקנותיו נבעו מקריאה חוזרת ונשנית במקורות הראשוניים ולא משייכות לאסכולה או מהעדפה של תאוריה מדעית. עם זאת ניתן לשייך את מחקרו של קיסטר לאסכולה השמרנית בחקר האסלאם בכך שהוא סבור כי ניתן להגיע לדעה מוצקה על אודות ראשיתו של האסלאם הקדום באמצעות חשיפת סתירות בספרות החדית' וידיעות צדדיות, משיחות לפי תומן, המופיעות בה. בכך הוא ממשיך את דרכו של יצחק יהודה גולדציהר.

עבודתו המדעית של קיסטר התנהלה בשני מישורים מקבילים, חקר כתבי-יד (כולל פפירוסים), ומחקר עיוני. כתבי היד שאותם וכמה מהם אף הוציא לאור נמצאים בספריות בארצות שונות ובהן פרס, טורקיה, אירלנד, גרמניה והולנד. בשני המישורים התבסס קיסטר על מחקר פילולוגי פרטני של המקורות האסלאמיים הקדומים, כגון הביוגרפיה של הנביא מוחמד (סירה), המסורת (חדית'), ההיסטוריוגרפיה (תאריח'), פרשנות הקוראן (תפסיר), וכן ספרות לקסיקוגרפית וגאוגרפית, וזאת בנוסף לכל שאר המקורות האסלאמיים המשמרים טקסטים שחוברו במהלך המאה הראשונה לאסלאם. בין אם מקבלים את הטקסטים הללו כ"אותנטיים" ובין אם לאו (קיסטר עצמו מעולם לא היה חד משמעי בעניין זה), עצם חשיפתם וניתוחם הפילולוגי הוא הישג מדעי בפני עצמו התורם רבות להכרת עולמם הרוחני של המוסלמים שחיברו ושימרו את הטקסטים הללו.

פרסומיו העיוניים הנשענים על כתבי יד ועל מקורות מודפסים גם יחד, משתרעים על פני התחומים הבאים:

חצי האי ערב ערב הופעתו של הנביא מוחמד

בתחום זה קיסטר הצליח לחשוף עדויות חדשות בנוגע לרקע המדיני, החברתי והדתי של האסלאם כפי שהוא מתבטא בידיעות על שבטי ערב הקדם-אסלאמיים. באחד ממחקריו הראשונים הוא חושף את המערכת הכלכלית פולחנית שבמרכזה עמד שבט קוריש, שבטו של הנביא מוחמד, ואת מערכת הקשרים הענפה שבין העיר מכה שבה שלטו בני קוריש לבין שאר שבטי ערב. מערכת זו היוותה בסיס להגמוניה של בני קוריש ערב הופעת מוחמד. קיסטר חקר את המבנה החברתי של תושבי מכה לפני הופעת האסלאם ואת הרקע להגעת קבוצות שונות (יהודים, נוצרים, ובני שבטים ערביים שונים) מרחבי ערב אל העיר מכה. ‏‏ הוא עסק גם במערכת הקשרים החברתית והכלכלית בין שבטי ערב לממלכות שמחוץ לערב. כמו כן חקר היבטים של הפולחן הערבי האלילי המאירים את שורשיו הערביים הקדם-אסלאמיים של המונותיאיזם האסלאמי.

מחקריו אלה של קיסטר מאפשרים הבנה טובה יותר של הזיקה בין האסלאם של מוחמד לבין הדת והחברה האלילית בתקופה הקדם-אסלאמית ומניחים את היסוד למחקרים נוספים בנוגע לשורשיו הערביים של הקוראן והאסלאם. חשיבותם של מחקרים אלה הולכת וגדלה ככל שמתרבים הקולות במחקר המזרחני בן ימינו המטילים ספק במקור הערבי-החיג'אזי של הקוראן והאסלאם. ‏‏

אישיותו של מוחמד ודמותו הנבואית

באחד המאמרים בתחום זה חשף קיסטר מסורות הנוגעות בזיקה בין מוחמד האיש לבין פולחן האלילים עוד בטרם החל בשליחותו הנבואית. במאמר אחר מטפל קיסטר בסוגיה הקשורה לעיצוב דמותו של מוחמד בעיני המסורת האסלאמית כאדם כליל שלמות. ‏‏ יש להזכיר גם את המאמר העוסק בהיבטים הקשורים במצבו הרוחני של הנביא בעת שהחל לחוות את חוויית ההתגלות האלוהית. ‏‏ מאמר נוסף מוקדש לידיעות על הבנים שילדה לו אשתו הראשונה ח'דיג'ה. ‏‏

פעילותו הנבואית של מוחמד על רקע מאבקי כוח בין גורמים שונים בעיר אלמדינה

מחקריו של קיסטר מאפשרים לנו להבין טוב יותר את הדינמיקה של מאבקו האידיולוגי, הכלכלי והצבאי של מוחמד מול הערבים עובדי האלילים מזה ומול שבטי היהודים מזה. מאבק זה הגיע לשיאו לאחר ההיג'רה של מוחמד ממכה למדינה (שנת 622). בחזית המאבק נגד עובדי האלילים קיסטר חקר מסורות העוסקות בחנק הכלכלי של בני קוריש בעיר מכה עקב פעולות מוחמד נגדם, ‏‏וכן בהתנגשות הצבאית בין המוסלמים ועובדי האלילים בעלי בריתם של קוריש. כמו כן חשף קיסטר היבטים חשובים במאמצי מוחמד לבסס את נוכחותו המדינית והכלכלית בעיר מדינה ("השוק של הנביא", מחקרים בהתהוות האסלאם, 74-76) ובמאבק הדמים שלו נגד היהודים. כמו כן חקר (בשיתוף עם בנו מנחם קיסטר) את נטיותיהם הדתיות והתרבותיות של שבטי היהודים במדינה. ‏

אירועים באסלאם שלאחר מוחמד

קבוצה זו של מאמרים חושפת היבטים חשובים בתולדות המדינה והחברה האסלאמית במאה הראשונה לאסלאם: המרידות השבטיות נגד השליטים האסלאמיים שירשו את מוחמד בעיר אלמדינה, ובמיוחד מעורבותו של נביא השקר מוסילמה במרידות אלה; ‏‏ עימותים אלימים בין סיעות אסלאמיות שונות במהלך עשרות השנים שלאחר מות הנביא.

אמונות ודעות באסלאם שלאחר מוחמד

במסגרת זו חקר קיסטר היבטים פוליטיים ותרבותיים שאפיינו את החברה האסלאמית הקדומה. בתחום הפוליטי הוא עסק ביחס המסורת לשליטים ולשלטון, ‏‏ ובתחום התרבותי חשף מגוון של נושאים שנדונו על ידי מנהיגי העדה הדתיים: יחסם למנהג המילה; ‏‏ המשמעות הסמלית שיוחסה לפרטי לבוש שונים; ‏‏ היחס לבידור ושעשועים; היחס לפאר ומותרות בבניית מסגדים; דיונים על דרכי הלימוד וההפצה של הידע הדתי (בעל-פה או בכתב); ניגודי אינטרסים חברתיים וכלכליים סביב רעיון הג'יהאד; ‏‏ דיונים והשקפות בנוגע לטהרה ולכללי שמירת ההיגיינה האישית ‏‏ועוד.

האסלאם והיהדות במאות הראשונות לאסלאם

בתחום זה חקר קיסטר את תולדות עיצוב הזהות העצמית האסלאמית מול שאר הדתות המונותיאיסטיות. לכאן שייכים המחקרים על מקומן של אגדות ממקור יהודי במסורת האסלאם, כגון אלה העוסקות באדם הראשון, ‏‏ יחס האסלאם למכלול האגדות השאובות מן היהודים, ‏‏ והאופן שבו התמודדו המנהיגים הדתיים עם השפעתם של מנהגים יהודיים על עדת המאמינים.